<h1>אבודרהם תפילת מוסף של פסח</h1>
<h2>דף מז:</h2>
נהגו העולם לקרות בחג המצות שיר השירים, מפני שהוא מדבר מגאולת מצרים, שהיא תחילת שיעבודן של ישראל, וגאולתן ראשונה, שנאמר (שיר השירים א', ט') לסוסתי ברכבי פרעה. וגם בחג השבועות נהגו לקרות רות, מפני שכתוב בו (רות א', כ"ב) בתחילת קציר שעורים. והוא זמן הקציר. ועוד טעם אחר, לפי שאבותינו לא קיבלו את התורה ולא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים, כדאיתא בפרק החולץ (יבמות מ"ו ע"ב). ורות גם היא נתגיירה, שנאמר (רות א, ט"ז) כי אל אשר תלכי אלך וגו', מתוך תשובת רות אנו יודעין מה אמרה לה נעמי, שאמרה לה אסור לן תחום שבת, אל אשר תלכי אלך. אסור לן יחוד, באשר תליני אלין. מפקדינן בתרי"ג מצוות, עמך עמי. אסור לן עבודת אלילים, ואלהיך אלהי. ארבע מיתות נמסרו לבית דין, באשר תמותי אמות. שני קברים מתוקנים לבית דין, אחד לנסקלין ולנשרפין, ואחד לנהרגין ונחנקין, ושם אקבר. הכי איתא בפרק החולץ (מ"ז ע"ב) על כן נהגו לומר רות בחג השבועות. וגם בשמיני חג עצרת נהגו לקרות קהלת, מפני שכתוב בו (י"א, ב') תן חלק לשבעה וגם לשמונה, אלו שבעת ימי החג, ושמיני חג עצרת (ערובין מ' ע"ב). רצה לומר, לפי שהוא חג האסיף, להזהיר על תרומות ומעשרות ונדרים, שלא לעבור עליהם בבל תאחר בשלוש רגלים. ועוד טעם אחר, כי שלמה המלך בחג אמרו בהקהל, כמו שכתוב (דברים ל"א, י') במועד שנת השמיטה בחג הסוכות בבא כל ישראל לראות וגו', הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגו', וכתיב (מלכים א ח', ב') ויקהלו אל המלך שלמה וגו' בירח האיתנים בחג וגו', ואז אמרו בהקהל, להוכיח את ישראל, על כן יתכן לאומרו בחג, כל זה כתב אבן הירחי. ואמרינן במסכת סופרים, הקורא ברות ובשיר השירים באיכה ובמגילת אסתר צריך לומר על מקרא מגילה, ואף על פי שכתוב בכתובים. הקורא בכתבי הקודש צריך לומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לקרוא בכתבי הקודש.
